מעקב אחר מחלתו של שי - פרק 3

נכתב בתאריך ה- 24.2.09

אמו של שי:

ד''ר ליבוביץ',
יצרתי קשר עם הדיאטנית, ולפני שבועיים הלכתי אליה והיא נתנה לשי תפריט מאוד מסודר שכמעט ולא מופיעים בו מוצרים שמכילים לקטוז.כדי שהוא יוכל בכל זאת לטעום מוצרי חלב היא נתנה לו לשתות פעם ביום חלב ללא לקטוז המועשר בסידן, וגם עליו לאכול פירות וירקות מרוסקים כדי להוסיף לו סידן לגוף.היא ציינה בפניי שיש מוצרי חלב שלא מכילים לקטוז כמו: חלב סויה ומוצרי סויה, טופו, חלב אורז, חלב קווקר, שהם בעצם תחליף למוצרי החלב הרגילים. לאחר שבוע באתי אליה והיא עשתה לו בדיקה כדי לבדוק את רמת הסידן בגוף שלו, וגילתה שהוא לא מצליח להכניס מספיק סידן לגוף לכן היא ביקשה מאיתנו לקנות תוסף סידן. אני גם ציינתי בפניה שאתה נתת לנו מרשם לקנות לו תרופה שאיתה יש אפשרות לאכול קצת לקטוז בלי שזה יגרום לתופעות לוואי ולכן היא אישרה לו לשתות חלב רגיל המכיל לקטוז, רק פעמיים בשבוע.
היום, אני כבר מצליחה לראות שיפור טוב בשי, הוא כבר לא משלשל ואין לו כאבי בטן וגזים. בעקבות התפריט המסודר שהוא קיבל הוא כמעט ולא מתקרב ללקטוז. לפני שהוא התחיל עם התפריט עוד היו לו כאבי בטן והוא בכה המון, גם שהפחתתי לו, אבל עכשיו הוא ממש שקט ונראה שהוא מרגיש מצוין.

רופאת המשפחה:

אוקי נטע, קודם כל אני מרוצה לשמוע ששי מרגיש יותר טוב ושהוא שקט יותר.

שנית כל, אני שמחה שפעלת בהתאם להמלצותיי ופנית לדיאטנית שפעלה למען יצירת תפריט מסודר ומתאים לשי.
בעקבות חוסר הסידן היא נתנה לו תוספי סידן ובזכות האבקה שרשמתי לך היא הרשתה לו לשתות חלב רגיל פעמיים בשבוע והתוצאות השתפרו.
אז אכן הבעיה הייתה אי סבילות ללקטוז ואם תמשיכי לפעול ע"פ המלצות הדיאטנית ולהשתמש באבקה, לא צפויה בעיה, זוהי מחלה שאפשר וניתן לחיות עמה כרגיל.
כאשר יגדל שי נדאג להחליף את האבקה בטיפות או בקפסולות, ועל כל מקרה חריג צרי עמי קשר מיידי.

שמחתי לעזור, ד"ר ליבוביץ'.

רופא מומחה:

אני שמח לשמוע שהעניין הסתדר וששי מרגיש טוב יותר, אני אעדכן אותך בקבוצות הסיכון על מנת להעשיר את ידיעותייך לגבי מי עלול לחלות באי סבילות ללקטוז ואולי להבין מה גרם לבנך לחלות במחלה זו:

1.רבים מהמקרים של אי סבילות ללקטוז הם תורשתיים. אם אחד מבני המשפחה שלך סובל מכך, הנטייה שלך לאי סבילות ללקטוז תהיה גדולה יותר.
2. לפעמים אי סבילות ללקטוז נגרמת כתוצאה ממחלה אחרת. אנשים שסובלים מבעיות במעיים, דלקות או בעיות אחרות, היכולת של המעי שלהם ליצור לקטאז יורדת והם עלולים לפתח אי סבילות ללקטוז

3.הגוף מתחיל ליצר פחות לקטאז מגיל שנתיים ומעלה. וככל שאתה גדל יכולת המעי ליצור לקטאז יורדת. לכן, יש סיכוי שבשלב כלשהו בחיים אדם יפתח אי סבילות ללקטוז, למרות שלא סבל ממנה בילדותו.

מכאן ניתן להסיק שגורמי הסיכון הם תורשה, מחלות ודלקות במעיים, או פיתוח הרגישות במהלך החיים בלי כל סיבה מיוחדת. סביר להניח שבנך חלה במחלה בעקבות התורשה מכיוון שציינת כי דודתך סבלה מאותה בעיה.

זה הכל, שמחתי לעזור ועל כל בעיה את מוזמנת לפנות אליי. בהצלחה, ד"ר רופאייזן.

מעקב אחר מחלתו של שי - פרק 2

נכתב בתאריך ה- 10.2.09

אמו של שי:

שלום רב ד''ר ליבוביץ' וד''ר רופאייזן, ראשית כל תודה על עזרתכם.

שנית כל, ד"ר ליבוביץ', אחרי שציינת שאי סבילות ללקטוז יכולה להיות מחלה תורשתית, ביררתי עם משפחתי, ואכן, מסבתר שדודתי ז"ל סבלה מרגישות ללקטוז, אך בכל זאת החלטתי להשתמש בהמלצות שנתת כדי לגלות אם זה באמת רגישות ללקטוז.
בעקבות ההמלצות שלך, ד''ר ליבוביץ, לקחתי את שי,בני, לעשות את בדיקת הצואה שהמלצת לי עליה.לאחר שחזרו התשובות מהמעבדה, התשובה הייתה חיובית ואכן יש לו רגישות ללקטוז. כדי להיות בטוחה שזה באמת רגישות ללקטוז החלטתי לעשות בדיקה נוספת והיא להרחיק את שי ממוצרי חלב העלולים להכיל לקטוז. את הבדיקה עשיתי במשך שבוע בערך ובאמת בשבוע הזה הוא לא סבל מכאבי בטן חריגים, או משלשולים,הוא התנהג כרגיל.את בדיקת הנשיפה שהמלצת, לא עשיתי מפני שהאחות בקופת חולים אמרה לי שמומלץ וקל יותר לעשות את בדיקת צואה אז פעלתי ע"פ המלצתה. בנוסף ערכתי בדיקות נוספות על מנת לשלול אפשרות של מחלות אחרות עם סימפטומים דומים ולא נמצאה אף מחלה.

נ.ב
פרופ' רופאייזן, תודה רבה לך שסיפרת לי על לקטוז, שאמרו לי שבני רגיש לזה, לא ממש ידעתי על מה מדובר ומה תפקידו. בזכות המידע שלך אני הבנתי מה זה ומה תפקידו בגופנו. וכך גם הבנתי שלקטוז נמצא במוצרי חלב מה שדורש ממני להרחיק את שי מהם.


רופאת המשפחה:

אוקי נטע, לאחר שפעלת על פי המלצותיי ואבחנת כי אכן מדובר ברגישות ללקטז יש לבדוק מהי רמת אי הסבילות ע"י הפסקת צריכת מוצרי חלב לחלוטין ואז להחזירם לפי סדר יורד, ולפיכך אני אפנה אותך לתזונאית יפה שמעוני, שמספר הטלפון שלה הוא 0547653345 והיא תנחה אותך במזונות שעלייך למנוע את שי מאכילתם וכאלה שמותר לו לאכול לפי רמת הרגישות.

רצוי לתת לשי לאכול מוצרי חלב בארוחה עם מזונות נוספים מה שמאט את התרוקנות הקיבה ומעבר הלקטז למעי הגס ומאפשרת ללקטאז בגוף לפרק את הלקטז בחלב.
בנוסף מומלץ מאוד לתת לשי כמה שיותר סיבים תזונתיים הסופגים את הנוזלים המיותרים ומורדים את רמת השלשולים.

בנוסף, אני אשלח לך במייל מרשם של אבקה המיועדת לשימוש לתינוקות וילדים הנקראת ABC DOPHILUS אשר ניתן לערבב עם מזונם ובצורה זו יפורק הלקטז ע"י האנזים שבאבקה וימנעו תופעות לוואי וכך יוכל שי לאכול מוצרי חלב אך יהיה עלייך לערבב לו את האבקה עם מים לפני שהוא אוכל מוצר חלבי - וזהו הטיפול המומלץ כיום.

חשוב לזכור שעל שי לקבל סידן ממזונות אחרים כמו למשל ירקות עליים וירוקים כמו תרד, חלב ללא לקטז מועשר בסידן או משקאות המועשרים בסידן, ואם אני או התזונאית נגיע למסקנה ששי אינו מקבל את מנת הסידן היומית שלו, ייתכן שנאלץ לרשום לו תוספי סידן.
המשיכי נא לעדכן אותי לאחר התייעצותך עם הדיאטנית ועדכני אותי בשיפור או גרעון.
ד"ר ליבוביץ'.


הרופא המומחה:

נטע שלום, קודם כל, אין בעד מה וזוהי העבודה שלי.

עכשיו,לאחר שאבחנת שאכן מדובר ברגישות ללקטוז ארחיב מעט על המחלה על מנת שתוכלי לטפל ביתר יעילות.
אז ככה, רוב האנשים סובלים מחסר מסוים של לקטאז. רובם לא מודעים.מבחינה פיזיולוגית הפרשת הלקטאז הייתה צריכה להסתיים לאחר היניקה כמו אצל כל בעלי החיים בטבע. אבל האדם ממשיך לצרוך מוצרי חלב מעבר לתקופת היניקה ואז ייצור הלקטאז בתאי הרירית ממשיך להיות מגורה. זו דרישה שלנו מהגוף שלא הייתה מתוכננת באופן ראשוני.חלק ניכר מאוכלוסיית העולם סובלת מחוסר בלקטאז בשלבים הראשונים אחרי היניקה או שנים מאוחר יותר.לרוב ייצור הלקטאז יורד בצורה איטית והדרגתית משך שנים עד שהבעיה מורגשת בצורה קלינית
.
אז אי סבילות ללקטוז, או בשמה העממי - רגישות ללקטוז,היא בעיקרון חוסר יכולת לפרק מזון
המכיל לקטוז שהוא סוכר הנמצא בחלב הפרה ומוצריו. בעיה בפירוק הלקטוז נובעת
מחוסר באנזים הנקרא לקטאז הדרוש לגוף לפירוק סוכר החלב בעת המעבר במעי הדק.

הלקטוז נמצא בכל המוצרים המכילים חלב פרה לדוגמא:
· חלב
· חמאה
· גבינה
· יוגורט
· גלידה
אם אוכלים לקטוז כאשר הגוף אינו מיצר את אנזים הלקטאז הסימפטומים יהיו לרוב : גזים, נפיחות בבטן, כאבי בטן, שלשולים ואף הקאות כפי שכבר נוכחת לדעת. העובדה כי סימפטומים אלה יכולים להעיד על מספר מחלות מקשה על איבחן הבעיה ולכן המליצה לך ד"ר ליבוביץ' לערוך בדיקות נוספות לשלילת מחלות אחרות.

לא כל מוצר המכיל לקטוז יגרום לסימפטומים אלה. רמת הלקטוז משתנה ממוצר למוצר, ובנוסף כל גוף מגיב באופן שונה לאותה רמה של לקטוז ויתכנו אף שינוים בתגובה אצל אותו אדם לאורך השנים. כך למשל ייתכן שאותו מוצר שגרם לתגובה חריפה של הגוף לא יגרום לתגובה קשה כ"כ לאחר מספר חודשי הימנעות מאכילתו. לכן יש לבדוק את רמת הסבילות ללקטוז כפי שהורתה לך ד"ר ליבוביץ'

אל לנו לשכוח שרגישות ללקטוז אינה מחלה ולכן אינה מסכנת את הבריאות .
תופעות הלוואי יתמעטו ככל שנימנע מצריכה של מוצרי חלב לתקופה מסוימת.

ישנה שיטת טיפול מיוחדת באי-סבילות ללקטוז:

הנטורופתיה מתייחסת לקשר שבין הגוף לנפש, ובספרות המקצועית ניתן למצוא תיאוריות הקושרות בין הרגש לרגישות לחלב. לפי אחת התיאוריות, תהליך עיכול החלב דורש סבלנות וסובלנות ואדם קצר רוח או עיקש לא יוכל לעכל את החלב כראוי והדבר יתבטא ברגישות לחלב. בנוסף לכך, רגישות לחלב עשויה לרמז על תחושה של 'חמיצות פנימית' וחוסר גמישות כלפינו וכלפי הסביבה.

אולי מידע זה אינו רלוונטי לגבי תינוקות, אך לגבי מבוגרים בהחלט כן. ולכן על האדם המבוגר הסובל מרגישות ללקטוז לעבוד פסיכולוגית ומנטלית על סבלנותו וסובלנותו.

מעקב אחר מחלתו של שי - פרק 1

נכתב בתאריך - 3.2.09

אמו של שי:

היי אני אמו של שי, תינוק בן שלושה חודשים.
ששי נולד הכל היה תקין והוא אובחן ללא בעיות או מחלות. לא מזמן שמתי לב ששי לא עולה במשקל למרות שהוא קיבל את כמויות חלב האם כנדרש. לאחרונה הוא סובל משלשולים ואפילו ירידה במשקל
היום כשעתיים לאחר הארוחה הוא החל לבכות, ושמתי לב שבטנו נפוחה קצת יותר מהרגיל, שלחצתי לו על הבטן קלות הרגשתי שיש לו גזים.שי עד היום אכל רגיל, אך לאחרונה שמתי לב שכל פעם לאחר שהוא אוכל מוצרי חלב מתחילות להופיע כל התופעות המצוינות.

אבקש את עזרתכם לגלות מה המחלה של בני ומה יש לו
תודה מראש, נטע, אמא של שי

רופאת המשפחה:

נטע שלום, אני דוקטור ליבוביץ' בעלת תואר שני ברפואה ואני פה כדי לעזור.
אז כך, ע"פ כל התסמינים המתוארים במקרה, ע"פ הערכתי מדובר באי סבילות ללקטז, כלומר, חוסר באנזים לקטאז.
אך, על מנת להיות בטוחים ועל מנת שנוכל להתחיל לפעול יש לבצע מספר בדיקות קודם לכן.
אך ראשית עלייך לבדוק האם יש במשפחתך מקריי רגישות ללקטז ואז לבצע את הבדיקות:
1.ניתן לבצע "בדיקה בשטח": כלומר, להפסיק את החשיפה ללקטז ולראות האם קיים שיפור בתסמינים הבטניים.
2.בדיקה נוספת היא בדיקות רמות הגלוקוז בדם. הבדיקה הזאת יעילה אך עם רגישות של 75%, כלומר, היא עלולה לפספס חלק לא קטן מהחולים והיא אינה מומלצת.
3.בדיקת הסבילות ללקטז ע"י נשיפה: שיטה נוספת לבדיקה היא תבחין שבו נמדד שיעור הפרשת גז המימן בנשיפה, וזאת מכיוון שהחיידקים במעי הגס מייצרים מימין בנוכחות לקטז. כיצד עורכים בדיקה זו? – הנבדק שותה תמיסה המכילה לקטז לאחר לילה של צום ולאחר מכן נאסף האוויר הננשף במרווחי זמן קבועים ונבדקות כמויות המימן הנפלטות מהריאה ואם יש עליה ברמות המימן אז סביר להניח כי מדובר בחוסר בלקטז. וזוהי האפשרות הטובה ביותר לזהות את המצב בדרך לא פולשנית, יעילה ואמינה.
4.בדיקת חומציות הצואה: בדיקה המתאימה לילדים ולתינוקות. לקטז לא-מעוכל שתסס במעי הגס מייצר חומצת חלב וחומצות שומניות שאותן ניתן לאתר בדגימת צואה. כמו-כן ניתן לצפות להופעת גלוקוז בצואה, הנובעת מאי ספיגת הלקטז במעיים.

אבל - יש מספר מצבים שיכולים להביא לתוצאות דומות לאי סבילות ללקטז בעיקר תסמונת המעי הרגיז ורגישות לחומרים אחרים בחלב או לחומרי מזון אחרים. ולכן יש לשקול לעשות אבחונים מבדילים למחלות הנ"ל גם כאשר החולה בטוח בקשר שבין צריכת מוצרי חלב והתסמינים הבטניים.
המשיכי לעדכן אותי לאחר ביצוע הבדיקות.
ד"ר ליבוביץ'.




הרופא המומחה:

שלום נטע אני פרופסור רופאייזן בעל ארבעה תארים לרפואה. ע"פ התסמינים המתוארים וע"פ אבחנתה של ד"ר ליבוביץ' ניתן להסיק שמדובר באי סבילות ללקטז.


מהו בעצם הלקטז?
לקטוז – סוכר חלב
( לועזית: lactose, milk sugar )דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של גלקטוז ונמצא רק בחלב. לקטוז מתפרק למרכיביו על-ידי האנזים לקטאז , המופרש במעי הדק. לאנשים מסוימים חסר אנזים זה, דבר שגורם לחוסר יכולת לעכל ולספוג לקטוז. פגם תורשתי זה נקרא אי-סבילות ללקטוז או חסר בלקטאז.

איך מתפרק הלקטוז?
הלקטוז מפורק במעי הדק על ידי האנזים לקטאז המבצע הידרוליזה של הקשר הגליקוזידי, כתוצאה מכך מפורק הלקטוז לשני חד סוכרים גלוקוז וגלקטוז היכולים להיספג בתאים. בכל עת שבה אין הגוף מסוגל לייצר ולהפריש את הלקטאז ממשיך סוכר החלב לעבר המעי הגס, שם הוא מתפרק בעזרת חיידקים המצויים שם. מבין תופעות הלוואי של פירוק זה, גזים, כאבי בטן ושלשול.

אם אכן מדובר באי סבילות ללקטוז כדאי שתדעי את נתוני הסטטיסטיקה של מחלה זו:
ההשערה היא כי אצל כ-70% מהמבוגרים בעולם רמות הלקטאז הן מאד נמוכות, כאשר הנטייה לכך היא גנטית ורווחת במיוחד אצל אנשים ממוצא אסיאתי, אפריקני, אבוריג'יני והיספני.
אצל אנשים ממוצא אירופאי יש ייצור גבוה יותר של אנזים הלקטאז, מאחר והם ממשיכים לצרוך כמויות גדולות של חלב ומוצריו בתפריט שלהם.עם זאת, עדיין הרמות נמוכות יותר והולכות ופוחתות עם הגיל. כך שאדם שיכול היה לשתות חלב ללא כל בעיה בגיל צעיר יכול להתחיל להרגיש תופעות של אי סבילות וקשיי עיכול של חלב בגיל מבוגר יותר.כך שמצב של המשך אכילת כמות גדולה של מוצרי חלב יכול להוביל גם הוא לתופעות הקשורות באי סבילות ללקטוז.
נמצא כי אצל תינוקות ואנשים שלא ינקו, אלא הוזנו על ידי תרכובות מזון לתינוקות, ישנה פעילות לקטאז נמוכה יותר.