מעקב אחר מחלתו של שי - פרק 2

נכתב בתאריך ה- 10.2.09

אמו של שי:

שלום רב ד''ר ליבוביץ' וד''ר רופאייזן, ראשית כל תודה על עזרתכם.

שנית כל, ד"ר ליבוביץ', אחרי שציינת שאי סבילות ללקטוז יכולה להיות מחלה תורשתית, ביררתי עם משפחתי, ואכן, מסבתר שדודתי ז"ל סבלה מרגישות ללקטוז, אך בכל זאת החלטתי להשתמש בהמלצות שנתת כדי לגלות אם זה באמת רגישות ללקטוז.
בעקבות ההמלצות שלך, ד''ר ליבוביץ, לקחתי את שי,בני, לעשות את בדיקת הצואה שהמלצת לי עליה.לאחר שחזרו התשובות מהמעבדה, התשובה הייתה חיובית ואכן יש לו רגישות ללקטוז. כדי להיות בטוחה שזה באמת רגישות ללקטוז החלטתי לעשות בדיקה נוספת והיא להרחיק את שי ממוצרי חלב העלולים להכיל לקטוז. את הבדיקה עשיתי במשך שבוע בערך ובאמת בשבוע הזה הוא לא סבל מכאבי בטן חריגים, או משלשולים,הוא התנהג כרגיל.את בדיקת הנשיפה שהמלצת, לא עשיתי מפני שהאחות בקופת חולים אמרה לי שמומלץ וקל יותר לעשות את בדיקת צואה אז פעלתי ע"פ המלצתה. בנוסף ערכתי בדיקות נוספות על מנת לשלול אפשרות של מחלות אחרות עם סימפטומים דומים ולא נמצאה אף מחלה.

נ.ב
פרופ' רופאייזן, תודה רבה לך שסיפרת לי על לקטוז, שאמרו לי שבני רגיש לזה, לא ממש ידעתי על מה מדובר ומה תפקידו. בזכות המידע שלך אני הבנתי מה זה ומה תפקידו בגופנו. וכך גם הבנתי שלקטוז נמצא במוצרי חלב מה שדורש ממני להרחיק את שי מהם.


רופאת המשפחה:

אוקי נטע, לאחר שפעלת על פי המלצותיי ואבחנת כי אכן מדובר ברגישות ללקטז יש לבדוק מהי רמת אי הסבילות ע"י הפסקת צריכת מוצרי חלב לחלוטין ואז להחזירם לפי סדר יורד, ולפיכך אני אפנה אותך לתזונאית יפה שמעוני, שמספר הטלפון שלה הוא 0547653345 והיא תנחה אותך במזונות שעלייך למנוע את שי מאכילתם וכאלה שמותר לו לאכול לפי רמת הרגישות.

רצוי לתת לשי לאכול מוצרי חלב בארוחה עם מזונות נוספים מה שמאט את התרוקנות הקיבה ומעבר הלקטז למעי הגס ומאפשרת ללקטאז בגוף לפרק את הלקטז בחלב.
בנוסף מומלץ מאוד לתת לשי כמה שיותר סיבים תזונתיים הסופגים את הנוזלים המיותרים ומורדים את רמת השלשולים.

בנוסף, אני אשלח לך במייל מרשם של אבקה המיועדת לשימוש לתינוקות וילדים הנקראת ABC DOPHILUS אשר ניתן לערבב עם מזונם ובצורה זו יפורק הלקטז ע"י האנזים שבאבקה וימנעו תופעות לוואי וכך יוכל שי לאכול מוצרי חלב אך יהיה עלייך לערבב לו את האבקה עם מים לפני שהוא אוכל מוצר חלבי - וזהו הטיפול המומלץ כיום.

חשוב לזכור שעל שי לקבל סידן ממזונות אחרים כמו למשל ירקות עליים וירוקים כמו תרד, חלב ללא לקטז מועשר בסידן או משקאות המועשרים בסידן, ואם אני או התזונאית נגיע למסקנה ששי אינו מקבל את מנת הסידן היומית שלו, ייתכן שנאלץ לרשום לו תוספי סידן.
המשיכי נא לעדכן אותי לאחר התייעצותך עם הדיאטנית ועדכני אותי בשיפור או גרעון.
ד"ר ליבוביץ'.


הרופא המומחה:

נטע שלום, קודם כל, אין בעד מה וזוהי העבודה שלי.

עכשיו,לאחר שאבחנת שאכן מדובר ברגישות ללקטוז ארחיב מעט על המחלה על מנת שתוכלי לטפל ביתר יעילות.
אז ככה, רוב האנשים סובלים מחסר מסוים של לקטאז. רובם לא מודעים.מבחינה פיזיולוגית הפרשת הלקטאז הייתה צריכה להסתיים לאחר היניקה כמו אצל כל בעלי החיים בטבע. אבל האדם ממשיך לצרוך מוצרי חלב מעבר לתקופת היניקה ואז ייצור הלקטאז בתאי הרירית ממשיך להיות מגורה. זו דרישה שלנו מהגוף שלא הייתה מתוכננת באופן ראשוני.חלק ניכר מאוכלוסיית העולם סובלת מחוסר בלקטאז בשלבים הראשונים אחרי היניקה או שנים מאוחר יותר.לרוב ייצור הלקטאז יורד בצורה איטית והדרגתית משך שנים עד שהבעיה מורגשת בצורה קלינית
.
אז אי סבילות ללקטוז, או בשמה העממי - רגישות ללקטוז,היא בעיקרון חוסר יכולת לפרק מזון
המכיל לקטוז שהוא סוכר הנמצא בחלב הפרה ומוצריו. בעיה בפירוק הלקטוז נובעת
מחוסר באנזים הנקרא לקטאז הדרוש לגוף לפירוק סוכר החלב בעת המעבר במעי הדק.

הלקטוז נמצא בכל המוצרים המכילים חלב פרה לדוגמא:
· חלב
· חמאה
· גבינה
· יוגורט
· גלידה
אם אוכלים לקטוז כאשר הגוף אינו מיצר את אנזים הלקטאז הסימפטומים יהיו לרוב : גזים, נפיחות בבטן, כאבי בטן, שלשולים ואף הקאות כפי שכבר נוכחת לדעת. העובדה כי סימפטומים אלה יכולים להעיד על מספר מחלות מקשה על איבחן הבעיה ולכן המליצה לך ד"ר ליבוביץ' לערוך בדיקות נוספות לשלילת מחלות אחרות.

לא כל מוצר המכיל לקטוז יגרום לסימפטומים אלה. רמת הלקטוז משתנה ממוצר למוצר, ובנוסף כל גוף מגיב באופן שונה לאותה רמה של לקטוז ויתכנו אף שינוים בתגובה אצל אותו אדם לאורך השנים. כך למשל ייתכן שאותו מוצר שגרם לתגובה חריפה של הגוף לא יגרום לתגובה קשה כ"כ לאחר מספר חודשי הימנעות מאכילתו. לכן יש לבדוק את רמת הסבילות ללקטוז כפי שהורתה לך ד"ר ליבוביץ'

אל לנו לשכוח שרגישות ללקטוז אינה מחלה ולכן אינה מסכנת את הבריאות .
תופעות הלוואי יתמעטו ככל שנימנע מצריכה של מוצרי חלב לתקופה מסוימת.

ישנה שיטת טיפול מיוחדת באי-סבילות ללקטוז:

הנטורופתיה מתייחסת לקשר שבין הגוף לנפש, ובספרות המקצועית ניתן למצוא תיאוריות הקושרות בין הרגש לרגישות לחלב. לפי אחת התיאוריות, תהליך עיכול החלב דורש סבלנות וסובלנות ואדם קצר רוח או עיקש לא יוכל לעכל את החלב כראוי והדבר יתבטא ברגישות לחלב. בנוסף לכך, רגישות לחלב עשויה לרמז על תחושה של 'חמיצות פנימית' וחוסר גמישות כלפינו וכלפי הסביבה.

אולי מידע זה אינו רלוונטי לגבי תינוקות, אך לגבי מבוגרים בהחלט כן. ולכן על האדם המבוגר הסובל מרגישות ללקטוז לעבוד פסיכולוגית ומנטלית על סבלנותו וסובלנותו.