היי אני אמו של שי, תינוק בן שלושה חודשים.
ששי נולד הכל היה תקין והוא אובחן ללא בעיות או מחלות. לא מזמן שמתי לב ששי לא עולה במשקל למרות שהוא קיבל את כמויות חלב האם כנדרש. לאחרונה הוא סובל משלשולים ואפילו ירידה במשקל
היום כשעתיים לאחר הארוחה הוא החל לבכות, ושמתי לב שבטנו נפוחה קצת יותר מהרגיל, שלחצתי לו על הבטן קלות הרגשתי שיש לו גזים.שי עד היום אכל רגיל, אך לאחרונה שמתי לב שכל פעם לאחר שהוא אוכל מוצרי חלב מתחילות להופיע כל התופעות המצוינות.
אבקש את עזרתכם לגלות מה המחלה של בני ומה יש לו
תודה מראש, נטע, אמא של שי
רופאת המשפחה:
אז כך, ע"פ כל התסמינים המתוארים במקרה, ע"פ הערכתי מדובר באי סבילות ללקטז, כלומר, חוסר באנזים לקטאז.
אך, על מנת להיות בטוחים ועל מנת שנוכל להתחיל לפעול יש לבצע מספר בדיקות קודם לכן.
אך ראשית עלייך לבדוק האם יש במשפחתך מקריי רגישות ללקטז ואז לבצע את הבדיקות:
1.ניתן לבצע "בדיקה בשטח": כלומר, להפסיק את החשיפה ללקטז ולראות האם קיים שיפור בתסמינים הבטניים.
2.בדיקה נוספת היא בדיקות רמות הגלוקוז בדם. הבדיקה הזאת יעילה אך עם רגישות של 75%, כלומר, היא עלולה לפספס חלק לא קטן מהחולים והיא אינה מומלצת.
3.בדיקת הסבילות ללקטז ע"י נשיפה: שיטה נוספת לבדיקה היא תבחין שבו נמדד שיעור הפרשת גז המימן בנשיפה, וזאת מכיוון שהחיידקים במעי הגס מייצרים מימין בנוכחות לקטז. כיצד עורכים בדיקה זו? – הנבדק שותה תמיסה המכילה לקטז לאחר לילה של צום ולאחר מכן נאסף האוויר הננשף במרווחי זמן קבועים ונבדקות כמויות המימן הנפלטות מהריאה ואם יש עליה ברמות המימן אז סביר להניח כי מדובר בחוסר בלקטז. וזוהי האפשרות הטובה ביותר לזהות את המצב בדרך לא פולשנית, יעילה ואמינה.
4.בדיקת חומציות הצואה: בדיקה המתאימה לילדים ולתינוקות. לקטז לא-מעוכל שתסס במעי הגס מייצר חומצת חלב וחומצות שומניות שאותן ניתן לאתר בדגימת צואה. כמו-כן ניתן לצפות להופעת גלוקוז בצואה, הנובעת מאי ספיגת הלקטז במעיים.
אבל - יש מספר מצבים שיכולים להביא לתוצאות דומות לאי סבילות ללקטז בעיקר תסמונת המעי הרגיז ורגישות לחומרים אחרים בחלב או לחומרי מזון אחרים. ולכן יש לשקול לעשות אבחונים מבדילים למחלות הנ"ל גם כאשר החולה בטוח בקשר שבין צריכת מוצרי חלב והתסמינים הבטניים.
המשיכי לעדכן אותי לאחר ביצוע הבדיקות.
ד"ר ליבוביץ'.
הרופא המומחה:
שלום נטע אני פרופסור רופאייזן בעל ארבעה תארים לרפואה. ע"פ התסמינים המתוארים וע"פ אבחנתה של ד"ר ליבוביץ' ניתן להסיק שמדובר באי סבילות ללקטז.
מהו בעצם הלקטז?
לקטוז – סוכר חלב
( לועזית: lactose, milk sugar )דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של גלקטוז ונמצא רק בחלב. לקטוז מתפרק למרכיביו על-ידי האנזים לקטאז , המופרש במעי הדק. לאנשים מסוימים חסר אנזים זה, דבר שגורם לחוסר יכולת לעכל ולספוג לקטוז. פגם תורשתי זה נקרא אי-סבילות ללקטוז או חסר בלקטאז.
איך מתפרק הלקטוז?
הלקטוז מפורק במעי הדק על ידי האנזים לקטאז המבצע הידרוליזה של הקשר הגליקוזידי, כתוצאה מכך מפורק הלקטוז לשני חד סוכרים גלוקוז וגלקטוז היכולים להיספג בתאים. בכל עת שבה אין הגוף מסוגל לייצר ולהפריש את הלקטאז ממשיך סוכר החלב לעבר המעי הגס, שם הוא מתפרק בעזרת חיידקים המצויים שם. מבין תופעות הלוואי של פירוק זה, גזים, כאבי בטן ושלשול.
אם אכן מדובר באי סבילות ללקטוז כדאי שתדעי את נתוני הסטטיסטיקה של מחלה זו:
ההשערה היא כי אצל כ-70% מהמבוגרים בעולם רמות הלקטאז הן מאד נמוכות, כאשר הנטייה לכך היא גנטית ורווחת במיוחד אצל אנשים ממוצא אסיאתי, אפריקני, אבוריג'יני והיספני.
אצל אנשים ממוצא אירופאי יש ייצור גבוה יותר של אנזים הלקטאז, מאחר והם ממשיכים לצרוך כמויות גדולות של חלב ומוצריו בתפריט שלהם.עם זאת, עדיין הרמות נמוכות יותר והולכות ופוחתות עם הגיל. כך שאדם שיכול היה לשתות חלב ללא כל בעיה בגיל צעיר יכול להתחיל להרגיש תופעות של אי סבילות וקשיי עיכול של חלב בגיל מבוגר יותר.כך שמצב של המשך אכילת כמות גדולה של מוצרי חלב יכול להוביל גם הוא לתופעות הקשורות באי סבילות ללקטוז.
נמצא כי אצל תינוקות ואנשים שלא ינקו, אלא הוזנו על ידי תרכובות מזון לתינוקות, ישנה פעילות לקטאז נמוכה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה